מירב פישר- זקן

התערוכה "לצייר געגוע" מוקדשת לזכרה ולהנצחתה של רחל זקן זכרונה לברכה, רעיה אמא וסבתא יקרה ואהובה, במלאת שנה לפטירתה. במוקד התערוכה רישומים של רחל המנוחה המבוססים על צילומים שנעשו בזמן ובמקום אחר- בשכונת רשב"ג בירושלים בשנות העשרים לחייה ועל צילומים של רחל המנוחה בשנות החמישים לחייה .

בתערוכה מוצגים דיוקנאות של נשים ממרחבים תרבותיים שונים, החל מהולנד של המאה ה-17 ועד ימינו - דיוקנאות בסגנון קלאסי שנוצרו בהשראת המסורת של תולדות האמנות לצד דיוקנאות 'אתניים' המבוססים על דמויות של נשים מכורדיסטאן, עיראק, אפגניסטאן, הודו ומקסיקו. פרטי הלבוש וכיסוי הראש של הדמויות, המרמזים על זהותן והשתייכותן החברתית-מעמדית, מהווים סממן חיצוני מבדל ובד בבד, סממן משותף לנשים ממרחבים תרבותיים שונים, הכבולות תחת מוסכמות חברתיות דומות. נשים צויירו, על פי רוב, במרחב הביתי ובסביבתו בהתאם לייצוג נשי סטריאוטיפי ולמבט הגברי המחפיץ, שמפנה את מקומו ליצירה נשית מתוך מבט נשי. המעבר מרכות ומהכלה אימהית לעבר עוצמה נשית הוא המסר המועבר דרך הדיוקנאות דמוצגים בתערוכה - מסר שמתכתב עם תנועת "Me Too" ששמה לה מטרה להדגיש את הנראות של הקול הנשי במרחב הגברי ולקדם שוויון מגדרי.

מנורבגיה עד פלורידה, מבריטניה עד אוסטרליה יש קווי מתאר, צבעים וסוגים של עצים, שניתן לקשר לקרקע מתחת ולשמיים מעל. אנו, קהילת תושבי כדור הארץ, יכולים להבין את הנופים שאנו רואים מסביבנו. ייתכן שלא נוכל להבין את שפת האמן שצייר את הסצנה או צילם את הנוף, אך מתוך התבוננות ביצירה אנו יכולים להבין את פרשנות האמן לחלק קטן של עולמו שהוא חושף בפנינו, הצופים.

נושא התערוכה "מופע משלך" נלקח בקפידה מתוך כותרת המאמר שכתבה וירג 'יניה וולף בשנת 1929 ״חדר משלה״ - חיבור שקורא לחינוך נשים לעצמאות. בשעתו רק גברים והבנים שבמשפחה הורשו לכתוב או ליצור למחייתם. וולף טענה במאמר שאישה זקוקה לכסף ולחדר משלה על מנת להגיע לשיויון . ArtisTTable של 2019 בחר כותרת זו שמזכירה את המאמר של וולף תוך שימוש במשחק מילים (מופע, הצגה כמו גם חדר, מופע) כדי להדגיש את המסר כי המרחב חייב להיות ולהיראות ולהשרות בטחון על האמן ליצור ללא גבולות. .

תערוכה קבוצתית שבה יוצגו מגוון יצירות פרי מכחולם של תלמידיו של האמן המוערך יצחק ימין.

בתערוכה הקבוצתית יוצג מבחר של יצירות פרי מכחולם של שלושים ושלושה אמנים ואמניות- עובדי משרד החוץ ובני משפחותיהם. אוצרות התערוכה: נגה ארד-איילון וד"ר זיוה גבע-לוין.

תערוכת יחיד המציגה ממגוון יצירותיה של האמנית מירב פישר-זקן ובניהן סדרת ציורי שמן בנושא "השתקפות". "ציוריה המרהיבים של מירב מתאפיינים בצבעוניות עשירה והרמונית המדמה את היופי ואת הדינמיות שגלומה בטבע".

אוסף של תערוכות יחיד תחת קורת גג אחת המבקשת להטות את המטוטלת מעיסוק אינטנסיבי במילים לשפת האמנות, לחשיבה במושגים של צורה ומדיום. דרך יצירות במגוון טכניקות וסגנונות יציגו האמנים את מסעם המשול להפלגה אל עבר אופקים חדשים. הצופה מוזמן להפלגה אל תוך הנפש, אל תודעה אחרת, מסע אינטלקטואלי, לירי, אניגמטי, מסע של ביקורת עצמית וחברתית, מסע טרנספורמטיבי אל הנשמה בין מציאויות שונות, מסע דרך חומר שבו באים לידי ביטוי רגשות שונים, ערבוב של פנטזיה ומציאות. חלל הגלריה יהפוך לאזור אוטונומי המשלב אמנות פלסטית, מילה כתובה ומוסיקה כשהריטואל האמנותי הופך את הצופה והיוצר לשותפים למסע. האמנים המציגים: אירית לב, בת שבע החרמוני, דובי קדמון, דנה וודק, דן מלר, הנריק רוסטוביץ, הינדה הרבסט, חיים בירן, יאירה יסמין, יצחק דוידוביץ, לאו קונטיני למפרונטי, מוטי גולן, מירב פישר-זקן, נח שמיר, סולומון לבייב, פיארו צ'יוידאלי, שלום קלנר. אוצרים: אסתר ופרדי פביאן, פרפורמנס: חוני המעגל. הפקה: אורית קימל, קידום אמני פרפורמנס: עפרה פינקר, יח"צ: מיכל סדן. בתמיכת משרד התרבות והספורט, בשיתוף קרן רבינוביץ' לאמנויות, עיריית ת"א – יפו.

תערוכת יחיד ראשונה של האמנית מירב פישר-זקן הלומדת ציור בכיתת האמן המוערך יצחק ימין. בתערוכה זו אנו נחשפים לציוריה המגוונים של מירב המתנסה במגוון סגנונות וטכניקות.